במקרה או שלא במקרה, אמש חל יום שתיית היין הבינלאומי.
ציינו אותו ב'דלי וינו' עם ה-זן, בה' הידיעה - הפינו נואר, בסדנת פינו נואר מן העולם.
פינו נואר. איזה זן נערץ. כל כך מדויק באלגנטיות והרגישות שלו לטרואר; אין עוד זן שהוא השתקפות של 'נוף ילדותו', אקלימו ואדמתו - בעיקר אם היא אבן גיר:)
אין.
טעמי פירות אדומים עדינים ומרקם קטיפתי שלו; הוא משגשג באקלים קריר יותר, שם הוא הכי בא לידי ביטוי. הוא רב גוני, מסתורי ולפחות לטעמי, לא משגשג בכל מקום, או to make a long story short, אין על פינו נואר מבורגון, על אבן הגיר שלה, ועל הגיאולוגיה האלוהית...
כהרגלי בקודש, הכל היה על עיוור (ראו תמונות). היינות חולקו לשלוש קטגוריות, ובכל אחת, נטעמו 2, 3 ו-4 יינות בהתאמה:
1. עולם ישן שאינו בורגון; 2. עולם חדש; 3 בורגון.
להלן רשמינו:
- בורגון;
בשלב הזה של הטעימה, ואני אומר את זה בכל הצניעות והכבוד ליינות הקודמים, היתה תחושה שנכנסנו לעולם אחר.
באמת, לא רק עניין של רמה אחרת - פשוט סגנון ודיוק של יין, שקשה להסביר או לתאר, בטח בהשוואה ליינות מאזורים אחרים. והאמת היא שנכנסנו גם לרמה אחרת של מחירי בקבוקים - מעשרות 100+ שקלים, לכמה מאות ואפילו כמה אלפים :)
זה היה בבחינת 'של נעליך מעל רגליך'. התחלנו ב-Cote de Nuits, ועברנו ל-Cote de Beaune, המרכיבים את צלע הזהב של בורגון - Cote d'Or.
חשוב לי גם להדגיש, שכל היינות, כולל הבורגונים, נפתחו כשעתיים וחצי לפני הסדנה, והיו כולם מצויינים, ואף מוכנים לשתיה, על אף פוטנציאל ההתיישנות העצום שלהם.
מה שנקרא - שהחיינו והגענו.
Comentarios